מישורי התפתחות

אז לאיזה גיל השיטה מתאימה?

יכול להיות שאפילו את שאלת את עצמך את השאלה הזאת כשהתחלת להתעניין בחינוך המונטסורי.

התפיסה החינוכית שקיימת אצל רובינו היא שהילד מתפתח רק לאחר גיל מסוים

ורק אז הוא מתחיל לפתח את האישיות שלו, הרצונות שלו והאופי שלו.

מריה מונטסורי טענה אחרת.

היא אמרה "הגדולה של אישיות האדם מתחילה בשעת הלידה"

כלומר היא האמינה כי על החינוך להתחיל בגיל ינקות

ומיקדה את תשומת לבה בילדים צעירים מאד ובצרכים שלהם.

היא הדגישה בפני הורים ומחנכים כי הם צריכים להקדיש תשומת לב רבה

לפיתוח היכולות המנטליות של הילד בשנותיו הראשונות.

בתצפיות שלה היא מצאה ביסוס ממשי למשפט הזה,

היא מצאה שבשנים הראשונות של החיים

הילד רוכש ידע רב ומפתח יכולות רבות באמצעות תרגול.

מונטסורי העריצה את היכולות הטבעיות הללו של הילדים

ללמוד מהסביבה ללא מאמץ מיוחד ובהם התמקדה

אז מיהו הילד? מה הופך אותו ליצור כל כך מופלא?

והאם אפשר לנסות ולחקור מה מניע אותו?

התשובה היא כמובן כן.

את זוכרת את התצפיות ששימשו את מונטסורי לאורך הדרך?

אז בהמשך לתצפיות האלו היא ביססה את "תאוריית ההתפתחות של הילד"

אשר בבסיסה עומדת החלוקה לקבוצות גיל וההבנה שפעילות המוח שונה בכל שלב ושלב

ולכל קבוצת גיל יש מאפיינים שונים ומיוחדים לה,

ותנאים החיוניים לה ומאפשרים את התפתחותם התקינה.

היא זיהתה פעילות מוחית שונה בין השלבים

והשוותה את השלבים לתהליך בו הילד נולד שוב ושוב מחדש.

מונטסורי חילקה את שלבי ההתפתחות בצורה הבאה:

תקופת הינקות - גילאי לידה עד 6 שנים

תקופת הילדות - גילאי 6-12 שנים

תקופת ההתבגרות - גילאי 12-18 שנים

תקופת הבגרות המוקדמת - גילאי 18-24 שנים

שלבים אלו נקראים "מישורי התפתחות".

בכל אחד ממישורי ההתפתחות,

ישנם מאפיינים שונים מבחינה פיזית,

רגשית, חברתית וקוגניטיבית

ולכן בכל מישור התפתחותי הצרכים הם שונים.

לפני שאסביר יותר על כל שלב,

חשוב שתזכרי את נקודת המוצא

שהיא: הילד הוא אוטודידקט

כלומר, הילד יודע ללמד את עצמו,

באופן טבעי וספונטני

והתפקיד שלנו הוא לאפשר לו לעשות זאת,

באמצעות התאמת הסביבה והאיבזור מתאים.

כאשר את מספקים לילד את הצרכים "בהתאם לשלב ההתפתחותי",

את מעניקה לו הזדמנות בלתי חוזרת,

לחוויית למידה אופטימלית

ומכאן לתחושת סיפוק והצלחה של הילד וגם שלך.

תקופת הינקות 0-6 שנים

אז בואי נתחיל מהשלב הראשון: המוח הסופג מלידה ועד גיל שש

בשלוש השנים הראשונות של הפעוט הוא לומד בלמידה אגבית,

כלומר לומד דרך החושים וללא מאמץ מיוחד.

ע"י אינטרקציות שונות עם הסביבה,

הוא סופג ידע וכישורים שהוא מפתח.

זה שלב מאוד חושי ומוחשי,

מתרחשים בו המון שינויים פיזים בגוף של הילד (מתחיל לזחול, ללכת, לרוץ…),

הוא אוכל המון וזקוק להרבה שינה,

התינוק מתחיל ללמוד לשלוט בגוף שלו, וזקוק להרבה תנועה במרחב.

אנחנו יכולים להבחין בחזרתיות-

הוא יכול להכניס כדור לקופסא ולהוציא עשרות פעמים!

והוא רוצה לעשות הכל לבד!

בגיל 3-6 הילד מתחיל לגלות עצמאות

ומפתח את היכולת הבסיסית לטפל בעצמו ובהיגיינה שלו,

הוא לומד לזוז במרחב בצורה יותר עצמאית ומדיוקת, מתחיל לדבר בשפה יותר ברורה.

בשלב הזה הילד לומד על ידי חיקוי של הסביבה שלו.

הילד מתחיל להיות מודע לראשונה להיותו יישות נפרדת מהוריו ואז מופיע צורך עז בעצמאות.

ויש המכנים את התקופה הזאת ("גיל שנתיים הנורא - Terrible Two").

מה עושים עם זה? נדבר גם על זה בהמשך

רק אומר שבעייני זאת תקופה מקסימה שאם נבוא עליה בצורה נכונה

היא יכולה למקסם את היכולות של כל ילד.

בגילאי 3-6, המוח הסופג עובר למצב הכרתי.

כלומר, אחרי שספג כל כך הרבה,

עכשיו הוא מתחיל לעשות סדר בראש ולחבר את המידע שהצטבר אצלו.

בעצם בסוף השלב הזה תתגלה האישיות המעוצבת של הילד.

עד עכשיו הוא היה בעיקר מרוכז בעצמו

ומעכשיו הוא מתחיל להיות ער לסובבים אותו ומתחיל התנסות בסיטואציות חברתיות.

למשל עד גיל שלוש את יכולה לראות

שהילד שלך שיחק עם ילדים אחרים אבל למעשה כל ילד היה עסוק בעצמו,

מגיל שלוש את יכולה לראות שהוא יותר מתעניין במשחק משותף.

הוא מתחיל להתנסות בחוויות חברתיות

ומתחיל להבין שיש התנהגויות מקובלות בחברה ואחרות שפחות מקובלות.

תקופת הילדות 6-12 שנים

מבנה המוח בשנים אלו נקרא: “המוח המנמק Reasoning Mind“.

תקופה זו מאופיינת בעיקר במעבר מלמידה מוחשית,

כלומר הוא משתמש בכל החושים:

מכניס חפצים לפה כדי לחקור אותם, נוגע בהכל,

את יכולה לראות שהוא מקשיב לכל רחש

ללמידה דרך חשיבה מופשטת

הילד מונע על ידי כוח ההנמקה, הדימיון וההגיון.

בגיל הזה תוכלי לראות שאת מנהלת המון דיונים סביב העולם שבחוץ

הילד מתחיל לפתח את חוש הצדק והמוסר ("פייר/לא פייר").

והוא מתחיל לגבש לעצמו חשיבה עצמאית

והוא מחפש שייכות חברתית -

מה המקום שלי בחברה? איפה אני לעומת החברים שלי?

תקופה זו נקראת גם "תקופת העדר".

מבחינה פיזית זוהי תקופה יחסית יציבה,

יחסית בריאים וזוהי תקופה שהגוף פנוי ללמידה והפנמה,

של כל המיומנויות שנרכשו בתקופת הינקות. פתאום תראי דברים שהוא עושה שלימדת אותו בינקות.

תקופת ההתבגרות 12-18 שנים

מבנה המוח כעת נקרא: “המוח הרגשי Emotive mind“

באופן צפוי, הילד מונע באמצעות ההורמונים,

זוהי תקופה המאופיינת בחוסר יציבות ובהמון שינויים פיזיים ורגשיים

למה רק לי זה קורה??

הילד שוב זקוקים לאכול את ממש מרגישה שהוא גר במקרר..

והוא זקוק גם להמון שינה (מה שלא תמיד קורה)

את מרגישה קצת שהוא חזר לתקופת הינקות הילד מתנסה בחשיבה ביקורתית

מי אני מול הסביבה?

בתקופה הבגרות המוקדמת 18-24 שנים

חוזרת היציבות הפיזית,

והילד שהוא כבר כמעט מבוגר מתחיל להסתכל פנימה ובצורה רוחנית יותר.

מתפתחת אצלו העצמאות הכלכלית והחיים מתחילים להיכנס לפרופורציה.

הוא מתחיל לגבש את את הדרך שלו בעולם ומעמיק מערכות יחסים בחיים.

בתוכנית הליווי נתמקד בעיקר בתקופת הינקות והילדות

כדי שנוכל לעזור לילד,

למצות את הפוטנציאל שבו ולהתאים לו את המרחב לצרכים שלו.

באיזה מישור התפתחות נמצאים הילדים שלך?

האם זה נתן לך ראייה אחרת לגבי התנהגויות שנראו לך לא ברורות עד עכשיו אצל ילדייך?

מה לקחת מהפוסט? רוצה להתייעץ תכתבי לי פה