לפני 4 שנים לא ראיתי את האור,
ראיתי חושך.
הייתי בטוחה שאדע מה לעשות, שאדע להיות האמא שאני רוצה ומאוד התאכזבתי כשגיליתי שזה לא קורה,
לא הבנתי איך זה יכול להיות שלא למדתי את זה מאמא שלי.
הרגשתי חנוקה, מיואשת וחסרת אונים.
חיפשתי כלים שיעזרו לי להיות האמא שאני רוצה להיות, שאוכל לתת לילדים שלי את הכלים הכי טובים שיכינו אותם לעולם האמיתי, שיעזרו להם להיות בטוחים בעצמם, שלמים עם מי שהם ולא תלויים באף אחד.
ואז גיליתי את החינוך המונטסורי והבנתי שזאת הדרך שאני רוצה לגדל את הילדים שלי - שאני רוצה להיות כזאת אמא.
אמא מונטסורית שיודעת מה לעשות, שרואה את הילדים שלה ויודעת מה הם צריכים, שמקשיבה להם וגם מגשימה את עצמה.
עברתי דרך מאז, וזה לא היה פשוט.
היו הרבה רגעים מתסכלים (שלי ושלהם)
היו הרבה דברים שלא הצליחו
אבל בחרתי לראות את מה שכן עבד ולהעביר אותו הלאה.
להגשים את עצמי ולהנות ממה שאני עושה.
היום אני נמצאת בשליחות שלי - לתת לכל מי שמוכן לשמוע את הכלים שיעזרו לך להיות במקום שטוב לך, שבו את בטוחה במה שאת עושה עם הילדים ובכלל, כזה שיודע לענות על הצרכים של כל מי שגר בו.