top of page

תקופת רגישות לתנועה- איך מזהים ומה עושים עם זה?



מריה מונטסורי מדברת על תקופות רגישות. היא מדברת על מנוע פנימי של הילד שמניע אותו לפעולה וללמידה. הילד מתרכז בנושא שכרגע מאוד מעניין אותו ודרך התרכזות בתחום מסוים מתבצעת הלמידה. קיימות מספר תקופות שונות של רגישות אשר יכולות להיות בתחומי השפה, החשבון, סדר וארגון ואחרים.


היום נתמקד בתקופת רגישות לתנועה

תקופת רגישות לתנועה מתחילה עוד ברחם, כשהעובר מתחיל להתמתח ולהסתובב. דרך התזוזה הזאת הוא מתחיל להכיר את הסביבה החיצונית שלו ואת הגבולות שלו.

כבר עם הלידה נוכל לראות רפלקסים ראשוניים שקשורים לתנועה כמו "אפקט מורו" (נקרא גם "אפקט הבהלה") שהוא תנועה לא רצונית של הידיים כמו פריסתן לצדדים וקיפולן בעת בהלה.

לאחר מכן נוכל לראות את התנועה של הראש והעיניים מצד לצד בניסיון לעקוב אחרי מה שקורה בסביבה.

לאט לאט נראה את הילד מתחיל לשלוט בתנועות שלו.

הוא מתחיל להבין את הגבולות של הגוף, די מהר כבר נראה את הילד מתחיל להסתובב,

להתגלגל, להתהפך ולזחול.

בלי שנשים לב הילד כבר רץ.

זה בדיוק השלב הבא של תקופת הרגישות לתנועה.

סביב גיל שנה, כשהילד כבר הולך,

נתחיל לראות שהוא נחשף לסביבה שלו שמעודדת אותו לזוז ממקום למקום

ולפתח את המוטוריקה הגסה שלו דרך חקירה של כל מה שקורה בסביבה.

בניגוד אלינו, המבוגרים, שמנסים להתקדם ולהגיע למקומות בכמה שפחות צעדים וכמה שפחות פעולות, הילד מחפש כמה שיותר הזדמנויות לנוע ולשכלל את כישורי הניידות שלו.

הוא שולח ידיים למקומות שעד עכשיו לא הגיע אליהם,

פועל בצורה חזרתית עד שמצליח ומבין שהוא יכול גם לטפס גבוה ולהתרחק מההורה שלו.

כמו כן, הילד מבין שלפעולות שהוא עושה יש תוצאות.

לכן לדוגמא, ילדים עולים ויורדים במדרגות עשרות פעמים.

דרך החזרתיות הזאת מתבצעת למידה של הילד את הגוף שלו.

ככל שהילד גדל, באזור גיל שנתיים-שלוש ולצד התפתחות המוח הסופג שלו, הוא ממשיך לאמן את עצמו עד שהתנועה נעשית טבעית וללא מאמץ ומחשבה, והוא יכול להתפנות לגלות כישורים נוספים ולפתח גם אותם.

הרצון לנוע אינו רק ביטוי להוצאת אנרגיה ומרץ אלא הוא מפתח חשוב ללמידה של הילד את גופו ודרך כך שיפור המיומנויות שלו.




אז איך נזהה את תקופת הרגישות לתנועה?

קודם כל נשים לב שהילד מנסה לזוז כמה שיותר, מטפס על רהיטים, קופץ על הספה, עולה ויורד במדרגות, רוצה לעלות על המגלשה ולהתגלש שוב ושוב.

נכון, לפעמים זה קשה לנו שהילד בתנועה כל הזמן וזה דורש מאיתנו יותר אנרגיה, אבל חשוב שנבין שככה הילד לומד.

לנו כבר יש את הכלים איך לזוז במרחב ולשלוט בגוף שלנו, בעוד הילד שלנו עדיין בשלב הלמידה.

השלב הזה מעניין וחשוב שנזכור שהילד שלנו לא בא נגדנו אלא הוא מסמן לנו שהוא רוצה לפעול למען עצמו.




אז מה אנחנו יכולים לעשות בשבילו?


אחרי שזיהינו את תקופת רגישות לתנועה חשוב שנייצר עבורו הזדמנויות לזוז ולנוע. למשל, נאפשר לו ללכת ברגל במקום שניקח אותו בעגלה.

ילדים בוגרים יותר (כמו אצלי למשל גיל 8 ו6) תמיד יעדיפו לרכב על האופניים לבית הספר

יצרתנו ריטואל שבכל יום שישי אנחנו רוכבים לבית הספר במקום לנסוע ברכב. ומידי פעם גם הולכים ברגל.

כשאנחנו רואים שהילד מתחיל לקפוץ על הספה נציע לו לרדת לגינה, או שנכין לו מסלול מכשולים על הרצפה.

נשתדל תמיד לייצר סביבה של כן - מה כן אפשר לעשות במקום מה לא.

נכון, זה ייקח קצת יותר זמן ויכול להיות שאנחנו ממהרים, אבל כדאי לחשוב על המקומות שבהם אנחנו יכולים לאפשר לו קצת יותר ולתת לו את הזמן הזה.



הסיטואציות האלה, שניתן לו לבטא את עצמו, ימנעו ממנו את תחושת התסכול הזאת, שבה הוא מנסה להגיד לכם משהו ולא מצליח.

אנחנו צריכים להקשיב לו ולגוף שלו ולמה שהוא משדר לנו ולאפשר לו את מרחב הלמידה הזה.


*זאת הייתה טעימה קטנה מהספר של דר שלומית אביב, אני ממליצה לקרוא אותו ולהעמיק בכלים גם אצלך בבית.

אם לקחת ערך או שיש לך שאלות את מוזמנת להגיב לי במייל או בווצאפ שלי.






את הספר ניתן לרכוש דרך הוצאת מנדלי ממש פה


אם את מרגישה שמה שכתבתי מדבר אליך ואת רוצה להתאים את הסביבה שלך לצרכים של הילד אבל לא יודע מאיפה מתחילים, אני מזמינה אותך לדבר איתי.

נוכל לתאם שיחת ייעוץ ממוקדת (בזום או אצלך בבית) בשיחה נוכל להבין איפה הקשיים היום, איפה נמצאים המכשולים בסביבה ואיפה את מרגישה שאין לך מספיק ידע או כלים להתאים את הסביבה.

וכמובן תקבלי ממני כלים שתוכלי ליישם כבר לאחר השיחה.

כל הפרטים על שיחת הייעוץ פה בכפתור.










Comments

Rated 0 out of 5 stars.
No ratings yet

Add a rating

חדש בבלוג

bottom of page