העולם המונטסורי נגלה אלי לפני יותר מ4 שנים כאשר חיפשתי כלים להורות שלי, חיפשתי את התשובות לשאלות שילדי שאלו אותו ולא הייתה לי תשובה לתת להם או לעצמי.
לאחר הקורס הראשון שלמדתי במונטסורי ונדבקתי בחיידק, המשכתי לחקור את העולם המונטסורי, ונחשפתי לספר של דר שלומית אביב "מונטסורי והילד במאה ה-21"
אחד הספרים הראשונים בעברית על העולם המונטסורי שקיימים.
אחת הבעיות שניתקלתי בהן במהלך לימודי הייתה שככל שהעמקתי בלימודי מונטסורי הרגשתי שאני יודעת פחות, וגם לא הצלחתי להבין איך אוכל ליישם את כל הכלים האלו אצלי בבית.
העזרים מאד יקרים וקשים להשגה, צריך הרבה מקום וגם חשוב לדעת איך להדגים ולעבוד עם אותם עזרים.
אבל אז הבנתי שהלימודים שלי עוסקים בסביבה החינוכית ושם הדברים עובדים אחרת.
בבית הדגש בעייני מתחיל קודם כל מהנגשת הבית עבור הילד, התאמת הסביבה הפיזית כך שיוכל להיות חלק מהבית, יוכל להסתובב חופשי ולהיות עצמאי.
ואז הגיע הרגע הזה שבו הבנתי שהחוקים המאד ברורים בסביבה החינוכית ורשימת העזרים לא תקפה בבית.
אף אחד לא יכול להגיד לי שאני לא עושה מונטסורי בבית.
כל בית הוא שונה, גיל הילדים שונה וגם הצרכים של כל בית משתנים.
המשכתי לקרוא ולהעמיק בספרים ובקורסים ותמיד עמד בראש מעייני הנעשה בבית.
תמיד חשבתי על איך להתאים את הכלים מהעולם החינוכי לעולם הבית.
גם הספר של שלומית תפס אותי בנקודה שבה קראתי אותו ובראש חשבתי על איך זה יעבוד בסביבה הביתית.
אני רוצה לתת לך טעימה מפרק חשוב בספר שבו שלומית כותבת על תקופות רגישות ותצפית וגם כמה רעיונות שלי ליישום אצלך בבית.
אחת השאלות הראשונות שאני שואלת הורים בשיחות הליווי שלי היא:
במה הילד מתעניין? מה מושך אותו כרגע?
אני מקבלת את התשובה אני לא ממש יודעת….
היום אני רוצה שתעצרי רגע תיקחי צעד אחד אחורה ותסתכלי על הילד שלך
תראי במה הוא מתעניין, מה מעסיק אותו ומה באמת חשוב לו.
וכדי להבין איך תוכלי לראות מה מעניין את הילד שלך, אני אסביר בקצרה
מונח בסיסי בשיטת מונטסורי
תקופת רגישות
מכירה את זה שאת מתבוננת בילד והוא עסוק מאד בפעילות כלשהי,
הוא ממש ממוקד בה כך שהוא יכול לגמרי להתעלם מהסביבה?
הוא יכול לעשות את אותה הפעילות שוב ושוב ושוב
וזה ממש לא משנה לו שהוא כבר מזמן מזג לעצמו כוס מים,
ועוד כוס מים לאמא, לאבא ועוד כוס ועוד אחת.
עצם המזיגה היא מה שמעניין אותו כרגע,
בניגוד אלינו המבוגרים שמה שחשוב לנו זו התוצאה.
על פי מונטסורי קיימות מספר תקופות רגישות אותן הילד עובר במהלך תקופת ההתפתחות הראשונה, הנה דוגמא לכמה מהן: תקופת רגישות לסדר, תקופת רגישות לתנועה, תקופת רגישות לחפצים קטנים, תקופת רגישות לשפה, תקופת רגישות לחושים ועוד...
בתקופת הרגישות הילד מפתח רצון עז ללמידה ספונטנית
והוא לא מפסיק עד שישלוט בפעולה אותה הוא מעוניין ללמוד.
תקופת רגישות יכולה להימשך בין חודשים לשנים
והיא תסתיים בפתאומיות כמו שהתחילה.
מריה מונטסורי הייתה הראשונה שזיהתה את החשיבות
של תקופת הרגישות להתפתחות הכללית של האדם.
כאשר הילד נמצא בתקופת רגישות הוא זקוק שהסביבה
תיצור עבורו גירויים שיספקו את צרכיו ונטיותיו.
כשהסביבה מסודרת בצורה כזאת-
היא מאפשרת לילד לרכוש בצורה ספונטנית ידע רב יותר מהמקובל בגילו.
מריה מונטסורי אמרה:
" התרחשות תקופת רגישות מסוימת היא כמו אור אשר מאיר חפצים מסוימים ולא את האחרים,
ואותם חפצים זוהרים באור יקר והופכים באותה התקופה לכל עולמו של הילד"
דרך תקופת רגישות הילד לומד את העולם, הוא משקיע את כל האנרגייה שלו ללמידה מאד ספציפית.
הלמידה שלו נעשה בצורה קלה בהרבה וללא מאמץ מאשר בכל תקופה אחרת.
אנחנו כהורים יכולים לזהות את תקופת הרגישות באמצעות תצפית בילד.
ואז להגיב בהתאם ולהתאים לו את הסביבה שלנו כך שיוכל לחזור שוב ושוב על מה שכרגע מעניין אותו, לתרגל ולשפר את המיומנות שהוא רוצה ללמוד.
איך אני עושה תצפית?
אחד הדברים הראשונים והחשובים בתצפית היא הסתכלות אוביקטיבית ולנו בתור הורים מאד קשה להיות אוביקטים לגבי הילדים שלנו. אבל תנסי שנייה לחשוב על התצפית הזאת ככלי מדעי. כלי שיעזור לך להסתכל על הילד שלך אחרת, מבלי לנתח את מה שהוא עושה רק לבוא אליו סקרנית ולנסות להיכנס לראש שלו, לראות מה הוא מנסה ללמוד עכשיו.
ממליצה לפנות לזה זמן (לפחות 5-10 דק)
להרכיב את המשקפיים המונטסוריות ( איפה קונים? תדמיני שהן מאפשרות לך לנתק את הדעות שלך על מה שקורה ורק מאפשרות לך להיות סקרנית וחוקרת ההתנהגות של הילד שלך)
קחי אויר, ו מחברת ושבי בחדר
תנסי להיות לא מעניינת ורק לראות מה הוא עושה.
תסתכלי על הילד שלך
מה הוא עושה? (לדוגמא: את יכולה לרשום במחברת שלך - הוא משחק בלגו אבל יותר מדויק יהיה, הוא בונה מגדל מקוביות לגו, כל מגדל בצבע אחר.)
במה הוא מתעניין? (למשל הוא משחק כבר חמש דקות עם צרור המפתחות שלי הוא מעביר את המפתחות על החישוק מצד לצד)
השלב הבא זה להבין מה ראית ומה זה אומר.
ורק אחר כך נוכל להתאים לו את הסביבה הפיזית לפי תחומי העניין שלו
למשל אם אנחנו רואים שהילד נמצא בתקופת רגישות לסדר,
שכל היום מסתובב עם המטאטא או זורק דברים לפח.
נדאג שתהיה בסביבה פינת ניקיון ותרגילים שקשורים בניקיון.
נאפשר לו להיות פעיל במטלות הבית שקשורות בניקיון: הכנסת כלים למדיח, כביסה, ניקיון הבית, ניקוי חלונות וכו'...
לנו המבוגרים אין השפעה ישירה על תקופות הרגישות של הילד,
אין לנו אפשרות להתחיל או לסיים תקופת רגישות.
מתי כדאי לתרגל ומתי פחות?
לתרגל בשעות הרגועות, ולא על הבוקר כשכבר צריך לצאת לגן.
תכיני לו פינת התלבשות בחדר, עם כסא, מראה, וסלסלה עם אביזרי לבוש של חורף כמו כפפות, כובעים, גרביים עבות לחורף ועוד…
תני לילד לגלות את הפינה לבד
אם הוא כרגע מתעניין בהתלבשות ומאד רוצה להיות עצמאי הוא ירוץ לשם ויתנסה לבד.
אפשר להשתמש במסגרות התלבשות
או פשוט להלביש כסא בחולצה מכופתרת ולתת לילד לכפתר.
זאת הייתה טעימה קטנה מהספר של דר שלומית אביב, אני ממליצה לקרוא אותו ולהעמיק בכלים גם אצלך בבית.
אם לקחת ערך או שיש לך שאלות את מוזמנת להגיב לי במייל או בווצאפ שלי.
את הספר ניתן לרכוש דרך הוצאת מנדלי ממש פה
אם את מרגישה שמה שכתבתי מדבר אליך ואת רוצה להתאים את הסביבה שלך לצרכים של הילד אבל לא יודע מאיפה מתחילים, אני מזמינה אותך לדבר איתי.
נוכל לתאם שיחת ייעוץ ממוקדת (בזום או אצלך בבית) בשיחה נוכל להבין איפה הקשיים היום, איפה נמצאים המכשולים בסביבה ואיפה את מרגישה שאין לך מספיק ידע או כלים להתאים את הסביבה.
וכמובן תקבלי ממני כלים שתוכלי ליישם כבר לאחר השיחה.
כל הפרטים על שיחת הייעוץ פה בכפתור.
Comments