דניאלה כתבה לי שחדר המשחקים קטסטרופה.
היא התחילה לסדר אבל לא ממש מצליחה לתחזק את זה,
ובגדול מעדיפה שהילדים לא יתקרבו לחדר המשחקים כי מה שקורה שם זה לא כיף. דניאלה פחדה שיפול עליהם משהו וגם שלא יעשו עוד בלאגן, היא הייתה על סף ייאוש…
אבל כל זה היה לפני הפעילות מונטסורי בביסים קטנים ולפני השיחה שעשינו.
בשיחת וידיאו של עשרים דקות דניאלה הראתה לי את החדר בלייב, את הפינות השונות ובמקרה גם עתי, הבן שלה שנשאר באותו יום בבית השתתף בשיחה. ממש תוך כדי השיחה כיוונתי את דניאלה ועתי לסדר את מדף המשחקים.
זכרתי שדניאלה כתבה בטופס התצפית שגפן הבן הצעיר שלה צריך לטפס על כיסא כדי לקחת חומרי יצירה. הבנתי שהגיע הזמן שגם תהיה פינת יצירה נגישה וכיפית לשני הילדים.