התחושה הזאת של ניקיון פנימי, שאת יודעת ומרגישה בטוחה להחליט מה להוציא מהבית, איפה לאחסן את הציוד ובאיזה קטגוריות לסדר כל חפץ.
שאת מרגישה שזה מדויק לך כמה חפצים להניח על המדף ואיזה
זאת אומנות סידור הבית לפי הגישה המונטסורית
זה קצת כמו להיכנס לסוג של טארנס, ברגע שמתחילים קשה לעצור
זה ממכר
בהתחלה זה כואב, זכרונות עולים, חפצים ישנים מעוררים בך את כל קשת הרגשות
ואיך תכניסי אותם עכשיו לשקית ותתני למישהו אחר?
זה הזכרונות ילדות של הילדים שלך…אולי הם ירצו את זה מתישהו?
אחרי הסדר מגיע השקט, השקט בראש ובלב
זה שקט שמאפשר לך לשבת על הילדים על השטיח ולשחק איתם כשהראש שלך לא טרוד בערימות הכביסה שצריך לקפל במיליון המשימות שאת צריכה לעשות אחרי שהילדים ילכו לישון.
כשאנחנו מסדרים את הבית לפי הגישה המונטסורית אנחנו חוסכים לעצמנו עבודה!
לגדל ילדים זה המון עבודה, וזה יכול להיות ממש מעייף.
כשאנחנ